תטא – בטא, גלי מוח שהם אוייב לעניני קשב, ריכוז וזכרון ? או אולי להיפך? רחלי לנגפורד חוקרת המוח של מרכז גלים מסבירה על שניים מתוך התדרים המוחיים המלווים הפרעות קשב.
טטא בטא : על התדרים המוחים שאנחנו רוצים, שאנחנו פחות רוצים (ש"הפכנו לאויב"), במקרים של הפרעות קשב וריכוז, ואיך אנחנו מגייסים את "האויב" הזה לטובת שיפור תפקודים קוגניטיביים אצל ילדים ומבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז/ אני רחלי לנגפורד, חוקרת מוח ומנהלת את קליניקת גלים בלונדון, מרכז גלים ברמת גן, הוא קליניקה ומעבדה לטיפול ומחקר בנוירופידבק, אבחון ואימון מוחיים.
בואו נסתכל על שני תדרים שקיבלו קצת יותר יחסי ציבור כשאנחנו מדברים מקרים של הפרעת קשב וריכוז, כפי שאנחנו מסתכלים בסריקה מוחית.
אנחנו מדברים על התדרים האינטנסיביים המהירים ה"בטא", שאנחנו רוצים אותם, בדרך כלל מקדימה באונה המצחית בקידמת המוח. חדר הבקרה, המכונית, הדלק, מה שמניע אותנו קדימה לכל התפקודים הקוגניטיביים שאנחנו מצפים מילד להביע ולתפקד איתם במלואם במערכת החינוך. ואת "טטא", התדרים האיטיים שאנחנו רוצים אותם יותר באחורי ושאנחנו רואים שמבקרים של הפרעת קשב וריכוז, נשארו בסוג של השתלטות על המוח כולו ויצרו האטה בקידמת המוח. כשאנחנו מסתכלים בצורה מאוד מאוד פשטנית (ולעשות את זה עם המוח זה קצת בעייתי), אז לכאורה אנחנו אומרים אנחנו רוצים "בטא" מקדימה, חסר לנו דלק, חסר לנו "דופומין" מקדימה. בוא ניתן את ה"דלק". איך אנחנו עושים את זה? יש את התרופות שעושות בדיוק את זה. הן נותנות לנו את ה"דופומין" ואת ה"דלק", מבלי לשאול מה הסיבה שה"בטא" חסר שם ודוחקות את ה"טטא" אחורה. אני רוצה שנכיר היום את התדר הזה "טטא", שהוא תדר מאוד מאוד מיוחד וחשוב גם למטרות של למידה וגם במערכת החינוכית. אצל כל הילדים בממוצע סטטיסטית עד גיל 7, "טטא" השתלט או מתפקד בכל המוח כולו באופן שווה. "טטא" הוא תדר של ציפה בזמן, של דמיונות, של ריחוף. הילדים הקטנים שאנחנו רואים הולכים ברחוב ומלטפים קירות ושרים לעצמם ויש להם חברים דמיוניים. הם בעולם שלם בעננן שלם של "טטא" מאוד מאוד מיוחד, שדרכו הם בעצם סופגים את העולם. "טטא" זה תדר של למידה אינטואטיבית. פחות למידה מודעת. פחות למידה של מספרים וכיסא ושולחן ושורות. אבל למידה שתופסת הרבה מידע במזמן מאוד קצר וחורטת אותו במוח. לא סתם אנחנו יודעים, ילדים זה כמו ספוג. דווקא כשאנחנו לא רוצים שהם ישמעו, הם שומעים את מה שאנחנו מדברים. כשאנחנו חושבים שהם מוסחים הם עושים משהו אחר, הם שרים לעצמם , הם בחדר, אבל הם לכאורה לא שם. הם שומעים את כל מה שאנחנו אומרים, ואנחנו מכירים את זה. אז אנחנו מבינים מזה שכשהם בתוך הענן "טטא" הזה, הם למעשה ספוג שלוקח אליו לטוב ולרע את כל מה שהם סופגים מסביבם. את כל מה שהם רואים, שומעים וחשים מסביבם.
"טטא" בנוסף הוא תדר של הברקות של התשובות מהתת מודע. כולנו בתור מבוגרים חווים את העניין זה, כי יש רגע אחד ביום שיש לנו "טטא" לשנייה וקשה לנו לתפוס אותו. הרגע שבו אנחנו נרדמים. ואני בטוחה שיצא לכם לחוות אולי לפחות פעם אחת בחייכם שהתחבטתם בשאלה כל היום, ושאלתם את עצמכם בכל צורה הגיונית ולא הגיונית מה התשובה, וניסתם לפענח ולא מצאתם.
ואתם שוכבים במיטה, אתם לא עם הטלפון ולא עם המחשב ואף אחד לא מדבר אתכם, ושניה לפני שאתם נרדמים, פתאום קופצת לכם התשובה. קרה לכם? אני בטוחה שכן.
זה בגלל שבדיוק בזמן שאנחנו נכנסים לתדר הזה של ה"טטא", אנחנו מאפשרים לתשובות מפנים לצאת החוצה. המון המון אינטואיציה, ידע וקשר בין אינטואיציה לידע. זאת אומרת שאנחנו לא רוצים לחסל את ה"טטא" (שסביב גיל 7 אנחנו מצפים שילך לאחורי המוח, כדי שה"בטא" יבוא קדימה), אלא אנחנו רוצים להשתמש בו כדי לעזור לילד ללמוד.
איך אנחנו משתמשים ב"טטא" כדי ללמוד? בכל דבר שהוא לא המספרים והכיסא והשולחן והאותיות, אלא אותו חומר נלמד, אבל תוך כדי פעולה, תוך כדי תנועה. ילד שיושב בכיתה ומצייר ומורה טוענת שהוא לא מקשיב לה, זה בגלל שהמורה צריכה את הקשר עיין, כדי שיהיה לה את פידבק שמישהו איתה. למעשה הוא במאה אחוז מקשיב לה. הוא עושה משהו אחר שמכניס אותו למקום הרגוע הזה מבחינה רגשית, הסופג הזה מבחינה מוחית, ומקשיב וקולט וכדאי לאפשר לו. בבית, בהום סקוליניג או בכלל בימים כאלה, כשאנחנו רוצים ללמוד דברים ותוך כדי זה להשאיר את הילדים שלנו פעילים, תוך כדי ריצה, תוך כדי משחק, תוך כדי הקפות סביב הסלון, לשיר מידע, לשננן מידע, לשאול שאלות, לאתגר, לפזר משחקים ברחבי הבית. לשים את המידע ברקע. כל דבר שיאפשר לילד, תוך כדי פעולה, להמשיך ולספוג.
אנחנו דיברנו על זה שבאופן סטטיסטי עד גיל 7 , זה מאפיין את כלל הפעילות המוחית של כל הילדים. אחרי גיל 7 אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, ה"טטא" נשאר שם. אנחנו כן רוצים לעזור לעורר את קידמת המוח בעזרים ובדרכים נוספות, כדי שהם יוכלו להתאים גם להאספקטים האחרים של מערכת החינוך, אבל באותו זמן, אנחנו רוצים גם לעבוד עם ה"טטא" הזה בשביל ללמוד ולהטמיע מידע והרבה מידע בזמן קצר יחסית.