מפת QEEG לתפקודי מוח

מאז שנות השבעים והשמונים התקיימו מחקרים רבים והוכחות רבות (מסוכם בתאצ׳ר (2010)), אשר אימתו את מהימנות ההערכה של המיפוי, ומאות מחקרים פורסמו באמצעות שימוש ב QEEG.

 

מחקרים אלו מצאו כי ל- QEEG יש תיעוד ביכולת לסייע בהערכת מצבים כמו למשל פגיעה מוחית טראומטית קלה (TBI; וזעזועים הקשורים לספורט), ADD/ADHD, לקויות למידה, דיכאון, הפרעה אובססיבית-כפייתית, חרדה, הפרעת פאניקה, שימוש בסמים, אוטיזם ועוד מגוון מצבים (כולל סכיזופרניה, שבץ, אפילפסיה ודמנציה: למשל Alper, Prichep, Kowalik, Rosenthal, & John, 1998; Amen et al., 2011; Barry, Clarke, Johnstone, McCarthy, & Selikowitz, 2009; Clarke, Barry, McCarthy, & Selikowitz, 2001; Clarke et al., 2007; Harris et al., 2001; Hoffman et al., 1999; Hughes & John, 1999; Newton et al., 2004; Thatcher, 2010; Thatcher et al., 1999).

 

QEEG אף הצליח לחזות את תוצאות הטיפול בהתערבויות במצבים כמו ADD/ADHD, (Suffin & Emory, 1995) ואלכוהוליזם ושימוש בסמים (Bauer, 1993, 2001; Prichep, Alper, Kowalik, John, et al., 1996; Prichep, Alper, Kowalik, & Rosenthal, 1996; Winterer et al., 1998).

 

משמש פסיכולוגים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות

 

האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי אישר גם כי QEEG הוא בגדר תרגול של פסיכולוגים בעלי הכשרה מתאימה, והחברה הבינלאומית לנוירופידבק ומחקר (ISNR) אישרה באופן דומה את השימוש בו על ידי אנשי מקצוע מוסמכים בתחום הבריאות שהוכשרו בהתאם (Hammond et al., 2004) ויצרו סטנדרטים לשימוש ב QEEG בנוירופידבק.