מיפוי ואימון דפוסי EEG לשיפור איכות השינה
שלב 1 - מה מפריע לי לישון?
נבצע הערכה מלאה של תפקודי המוח על מנת לגלות אילו דפוסים יוצאים מאיזון באופן שמפריע לאיכות ולהופעת השינה.
כמה דוגמאות של דפוסים שאפשר למצוא:
אני מתעורר בבוקר מותש ולא מרגיש רענן
לעיתים אנו מוצאים במיפוי פעילות המוח (QEEG) שהמוח מוגבל מבחינה מטבולית באופן שקשה לו להעלות פעילות מהירה (בטא), כך שקשה למוח להכינס לשלב שנת החלום. אנשים אלה עשויים לישון עמוק מאוד, להתעורר לאט ולעולם לא להרגיש מנוח.
אני מתעורר לעיתים קרובות במהלך הלילה. לפעמים לא מצליח לחזור לישון
דפוסי אלפא-איטיים חזקים כפי שלפעמים אנו מוצאים בתוצאות המיפוי מתייחסים לשנת אלפא-דלתא, בה המוח לא יכול לרדת למצב שינה עמוק של דלתא שבמהלכו מתקיים שיקום פיזיולוגי.
זה עשוי לבוא לידי ביטוי בכאב כרוני או עייפות.
אני מתקשה להירדם. לא יכול להשקיט את המחשבות
לפעמים מה שאנחנו נמצא הוא פעילות מוחית מהירה מאוד (בטא) בחלק האחורי של הראש, במיוחד בחצי המוח האחורי הימני. ביחד עם רמות נמוכות של הקצב החושי-מוטורי (SMR) זה יכול לבוא לידי ביטוי בנדודי שינה, שינה פעילה, או ברוקסיזם.
שלב 2 - אימון מוחי של HEG ו- EEG לאיזון מחדש של דפוסים אלו
אימון דפוסי נשימה ופעילות חשמלית מוחית של רשתות ספציפיות מראים תוצאות משמעותיות בשיפור תחילת השינה, האיכות והמחזורים.
דוגמא לתבנית אימון דפוס שינה בנוירופידבק היא Sensory-Motor Rhythm.
מחקרים שנעשו ב- 2011 הציגו השפעות חיוביות של אימון נוירופידבק SMR אצל אנשים צעירים בריאים (Hoedlmoser et al., 2008) וחולים צעירים עם נדודי שינה תת-קליניים (Schabus et al., 2014). בפרט, התוצאות הצביעו על השפעה מיטיבה של 10 מפגשים בלבד של אימון נוירופידבק SMR של 12-15 הרץ על איכות השינה וביצועי הזיכרון (Hoedlmoser et al., 2008) או אפילו איחוד זיכרון בין לילה (Schabus et al., 2014).
הממצא האחרון רלוונטי במיוחד מבחינה קלינית מכיוון שאנשים עם נדודי שינה מתלוננים לעיתים קרובות על בעיות בתשומת לב ובזיכרון.
סטרמן ואחרים (1970) הצליחו להציג בעבודתם החלוצית שכאשר חתולים מאומנים להגדיל את עוצמת הEEG (12-14 הרץ) בתדר הSMR במהלך ערות, הם הציגו גם יותר כישורי שינה ואיכות שינה משופרת (פחות פיצול) במהלך השינה שלאחר מכן. זה מסקרן לא רק מכיוון שהוא מרמז על כך שההשפעות של אימוני נוירופידבק עשויים להתבטא במצבי ערנות אחרים (כלומר מתוך ערות לשינה), אלא שחשוב גם להציע טיפול אפשרי לנדודי שינה, שעל על פי ההערכות ישפיע כל בין 10 ל 35% מכלל האוכלוסייה ברחבי העולם (Morin et al., 2006).
מנגנון אחד שהוצע להסביר את ממצאיו של סטרמן הוא שרצועת תדרי ה-SMR חופפת משמעותית עם טווח התדרים של 12-15 הרץ בו מתרחשות כישורי שינה במהלך שינה שאינה REM. בסופו של דבר, עלייה בפעילות הכישורים עשויה להסביר את השיפורים באיכות השינה (כלומר זמן קצר יותר של תחילת שינה ופחות פיצול שינה) שנצפו. עם זאת, למרות הנטל של נדודי שינה המתארים את החברה שלנו, רק מעט מחקרים עקבו אחר ממצאיו של סטרמן (Hauri, 1981; Hauri et al., 1982; Cortoos et al., 2010) כאשר כולם מעידים על השפעות נוירופידבק מועילות על שינה.
Further reading
Arns, M., Feddema, I., & Kenemans, J. L. (2014). Differential effects of theta/beta and SMR neurofeedback in ADHD on sleep onset latency. Frontiers in human neuroscience, 8, 1019.
Sterman, M. B., Howe, R. C., & Macdonald, L. R. (1970). Facilitation of spindle-burst sleep by conditioning of electroencephalographic activity while awake. Science, 167(3921), 1146-1148.
Morin, C. M., LeBlanc, M., Daley, M., Gregoire, J. P., & Merette, C. (2006). Epidemiology of insomnia: prevalence, self-help treatments, consultations, and determinants of help-seeking behaviors. Sleep medicine, 7(2), 123-130.
Hauri, P. (1981). Treating psychophysiologic insomnia with biofeedback. Archives of General Psychiatry, 38(7), 752-758.
Hauri, P. J., Percy, L., Hellekson, C., Hartmann, E., & Russ, D. (1982). The treatment of psychophysiologic insomnia with biofeedback: A replication study. Biofeedback and Self-regulation, 7(2), 223-235.
Cortoos, A., De Valck, E., Arns, M., Breteler, M. H., & Cluydts, R. (2010). An exploratory study on the effects of tele-neurofeedback and tele-biofeedback on objective and subjective sleep in patients with primary insomnia. Applied psychophysiology and biofeedback, 35(2), 125-134.
Hoedlmoser, K., Pecherstorfer, T., Gruber, G., Anderer, P., Doppelmayr, M., Klimesch, W., & Schabus, M. (2008). Instrumental conditioning of human sensorimotor rhythm (12-15 Hz) and its impact on sleep as well as declarative learning. Sleep, 31(10), 1401-1408.
Schabus, M., Heib, D. P., Lechinger, J., Griessenberger, H., Klimesch, W., Pawlizki, A., ... & Hoedlmoser, K. (2014). Enhancing sleep quality and memory in insomnia using instrumental sensorimotor rhythm conditioning. Biological psychology, 95, 126-134.