מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר משחקים קוגניטיביים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז

האם זה יכול לפתור את בעיות הקשב והריכוז של הילד שלי לנצח??

עם הרבה אפליקציות ומשחקים קוגניטיביים המוצעים באופן מקוון לשיפור היבטים קוגניטיביים, שורה אחת של משחקי וידאו בחנה את השפעתה על הקשב והפונקציות הקוגניטיביות, במיוחד אצל ילדים בגילאים 8-12 אשר אובחנו עם בעיות קשב וריכוז אבל לא נוטלים תרופה (או שהפסיקו לקחת תרופה לפני שהחל המחקר).

תוצאות המחקר הראו ששליש מהילדים שטופלו ״כבר לא נמדדו עם קשב גרוע בלפחות בדיקה אחת של תשומת לב אובייקטיבית״, לאחר ששיחקו במשחק של הימנעות ממכשול במשך זמן של 25 דקות ביום, חמישה ימים בשבוע, למשך של ארבעה שבועות.

ממשק המשחק היה מבוסס על שתי משימות שצריך לבצע במקביל (ריבוי משימות):

משימה המכוונת לאפליה תפיסתית בה המשתתפים מגיבים ליעדי הגירוי ומתעלמים מהסחות הדעת (דומה למשימת צא – אל תצא)

  • פסיכולוגית, משימות צא – אל תצא, משמות למדידת יכולת המשתתפים לשליטה על תשומת הלב ותגובה מתמשכת. לדוגמא, משימת צא/ אל תצא הדורשת מהמשתתף לבצע פעולה בהתחשב בגירויים מסוימים (למשל, ללחוץ על כפתור – צא) ולעכב פעולה זו תחת גירויים אחרים ( למשל, לא ללחוץ על אותו הכפתור – לא לצאת)

  • משימת ניווט מוטורית חושית, בה המשתתפים מתאימים את מיקומם ברציפות, על מנת לקיים אינטראקציה עם מטרות או להימנע מהם.

 

 

מדוע הוא מטפל בבעיות קשב וריכוז?

  • מטרות המשחק הדיגיטלי:

שליטה בריכוז על מנת לשלוט במשימות מקבילות

להעביר ביעילות ( גמישות ) את תשומת הלב בין המשימות

חלוקה ומיקוד של מערכות הקשב והריכוז הן הכרחיות על מנת לצלוח מספר משימות במקביל.

  • מערכות הבקרה והקשב הקוגניטיביות שנאמדו במחקרים אלה, דומות למחסור שנצפה אצל ילדים עם בעיות קשב וריכוז.

נקודות ומגבלות שכדאי לזכור:

זה תמיד מועיל לאתגר את המוח שלך ולשחק במשחקים קוגניטיביים. תוכלו לבחור את אלו שמציבים למוח אתגר, במקום בו ילדכם נאבק ( למשל, עבודה על הזיכרון, שפה ואוצר מילים, חלוקת קשב ועוד).

אבל!ֿ

אין פתרון קסם על מנת להעלים לגמרי בעיות קשב וריכוז (בטוח לא בחודש אחד). במחקר הנוכחי הזה, רק שליש מהילדים הראו תוצאות חיוביות מהמשחקים, אשר הראה שהם יכולים להיות מאוד שימושיים, אבל באותו הזמן לא לכל הילדים יש בעיות קשב וריכוז מאותן הסיבות כאשר נבדקו ב-EEG ברמות הקוגניטיביות, הרגשיות ודפוסי השינה.

 

 

בואו נדגים נקודות אלה על המחקר הנוכחי:

  • האבחון לבעיות קשב וריכוז: האבחון מבוסס על DSM (המהדורה החמישית) ועל פי הראיון הנוירו-פסיכיאטרי = האבחנה מבוססת על ההתנהגות ועל הביצועים הקוגניטיביים, תסמינים ואינו לוקח בחשבון את הסיבות הנוירולוגיות והמוחיות לחוסר תשומת הלב או לתמונה הרחבה יותר של בעיית הקשב וריכוז. לא לכל הילדים עם בעיות קשב וריכוז יש את אותן הסיבות לכך כאשר מבצעים את ההערכת ה EEG ברמות הקוגניטיביות, רגשיות ודפוסי השינה.

  • תשומת הלב של הנבדקים והביצוע במבחן הטובה הוערכו לאחר חודש של הניסוי. כלומר, הם לא נבדקו לטווח ארוך כדי לראות כיצד השינויים מחזיקים ולאורך כמה זמן.

  • השיפור נראה באופן משמעותי בעיקר בציוני מבחן הטובה שעשו הילדים, בהשוואה למצב לפני ואחרי הניסוי. שליש מהילדים ששיחקו במשחקי הוידאו סיימו עם תוצאות גבוהות במבחן הטובה בהשוואה לקבוצת הביקורת.

  • הממצאים לא היו קשורים לשינויים בפעילות ה- EEG במוח, ולכן אין דרך בנקודה זו לעקוב אחרי תהליך הלמידה של המוח מבחינת ההייבטים הקוגניטיביים שנבדקו.

[TOVA הוא מבחן ביצועים מאומת, ממוחשב ורציף, המודד באופן רציף שליטה בקשב ושליטה בעיכוב, מנורמל לפי גיל ומין]

  • ילדים לא יכולים לקחת תרופות לבעיות קשב וריכוז במהלך המחקר, ולא יכולים לחלות במחלות פסיכיאטריות משמעותיות. לכן, לא ברור האם הממצאים האלו יכללו את האוכלוסיה הרחבה יותר של הסובלים מבעיות קשב וריכוז, הסובלים ממצבים נלווים או חולים הנוטלים תרופות.

ואכן,

פעמים רבות התנהגויות או תסמינים של בעיות קשב וריכוז הם ביטוי לחוסר איזון מוחי אחר, כמו למשל עיבוד רגשי או דפוסים של הפרעות שינה.

  • דירוג ההורה והמטפל על התסמינים והפגיעה בתפקוד עקב בעיות קשב וריכוז לא היו שונים ממצב הבקרה.

זה מוביל שוב לכך שלא לכל ילד עם הפרעת קשב וריכוז יש את אותם דפוסי המוח הגורמים לו, ואין פתרון אחד שמתאים לכל מי שסובל מבעיות קשב וריכוז, במיוחד כאשר הוא מבוסס על תסמינים או (במקרה זה) על ביצועים קוגניטיביים של שני אתגרים ספציפיים שידוע כי הם קשים לילדים עם בעיות קשב וריכוז, במקום להתבסס על האומדן וההבדלים של דפוסי מוח בודדים.