אבחון הפרעות קשב וריכוז באמצעות תנועות עיניים בלתי רצוניות
לפי המרכז לבקרת ומניעת מחלות בארה"ב, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות היא אחת מההפרעות המאובחנות באופן בלתי מדויק ברבים מאד מהמקרים. כך קורה שילדים רבים נוטלים ריטלין כשרבים מהם למעשה אינם זקוקים לכך. חוקרים ישראלים מצאו לראשונה דרך חד משמעית לאבחן את מי שבאמת סובל מההפרעה:
חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומהמרכז הרפואי שיבא תל השומר ואוניברסיטת חיפה מצאו שתנועות עיניים בלתי רצוניות משקפות באופן מדויק האם אדם סובל מהפרעות קשב וריכוז.
תנועות עיניים ואבחון הפרעות קשב וריכוז
במחקרם שפורסם ב Vision Research פתחו החוקרים (ד"ר משה פריד, ד"ר אנה סטרקין, פרופסור אורי פולט, ד"ר תמרה ויגננסקי-יפה, ד"ר אטרי טיטיאשוילי, ד"ר תמיר אפשטיין וד"ר יורם בונה) מערכת מעקב אחר תנועות עיניים. הם עקבו אחר תנועות עיניים בלתי רצוניות אצל 22 נבדקים בוגרים תוך שהנבדקים עברו מטלת ממוחשבת לאבחון הפרעות קשב וריכוז (הקרויה TOVA: Test of Variables of Attention). המטלה, שארכה 22 דקות בוצעה על ידי כל נבדק פעמיים.
קבוצה אחת של הנבדקים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב אינה נטלה תרופות בתחילת המחקר. לאחר המבדק הראשוני של תנועות העיניים הם החלו לקחת ריטלין, ושוב נבדק דפוס תנועות העיניים הבלתי רצוניות שלהם. קבוצת הביקורת היתה נבדקים שאינם סובלים מהפרעות קשב.
מעבר לכך שתנועות העיניים הבלתי רצוניות של אדם יכלו להעיד האם הוא סובל מההפרעה, דפוס תנועות עיניים זה יכול גם לשקף עד כמה מועילות התרופות שאדם לוקח לטיפול בהפרעה, וכך ליידע את הרופאים במידה שהתרופות אינן יעילות, להפסיק את מתן התרופה.
ואלו אכן היו שתי המטרות שעניינו את החוקרים- בראש ובראשונה למצוא כלי אבחון מדויק להפרעה, ושנית לבדוק אם התרופות הקיימות היום בשוק לטיפול בה אכן עובדות. מה שונה בתנועות העיניים של הסובלים מהפרעות קשב?
מי שאכן סובל מהפרעות קשב אינו מסוגל לדכא את תנועת העיניים שלו כאשר הוא ממתין לגירוי ראייתי שעתיד להגיע. זהו לא דבר שניתן לשליטה רצונית אלא מנגנון אוטומטי של המוח ומערכת הראיה. אצל אנשים שלא סובלים מהפרעות קשב, העיניים כן מסוגלות לעקב תנועה. כמו כן, מסתבר שאנשים עם הפרעות קשב וריכוז ממצמצים יותר פעמים ויותר מהר. גם זה משהו שאנו לא חושבים עליו או שמים לב אליו, אבל הוא לגמרי מושפע מדפוסי פעולה מוחיים.
זו הסיבה שהמבחן שלנו מדויק, טוענים החוקרים, כיוון שאדם לא יכול לשלוט ולשנות את הדפוסים הללו מתוך בחירה. זהו כלי ידידותי פשוט וזול עבור רופאים לאבחון ההפרעה בצורה מדויקת.