הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) היא מצב נפשי שמתרחש לאחר חוויית אירוע טראומתי. ההפרעה מאופיינת בתסמינים כמו מחשבות חודרניות, פלאשבקים, עמעום רגשי, עוררות יתר והימנעות. הפרעת ה-PTSD עלולה להפריע באופן משמעותי לחיי היום-יום, למערכות יחסים ולרווחה הכללית של הסובלים ממנה (Bremner, 2006). טיפולים רווחים ל-PTSD, כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול בחשיפה ותרופות, הראו יעילות עבור רבים מהסובלים מההפרעה אך לא עבור כל אלו הסובלים ממנה (Watkins et al., 2018). בשנים האחרונות, נוירופידבק התבסס כשיטת טיפול נוספת להפרעת ה-PTSD וכדרך טיפול משלימה. הנוירופידבק הינו שיטת טיפול לא פולשנית המסייעת למטופלים לווסת את פעילות המוח שלהם ולשפר את תפקודם הרגשי והקוגניטיבי.
יתרונות הנוירופידבק כטיפול ב-PTSD
אחד מהיתרונות המרכזיים של נוירופידבק הוא שהטיפול הינו ממוקד ישירות במוח, האיבר העומד בלב ה-PTSD. רבים מטיפולי ה-PTSD מתבססים על טיפול באמצעות דיבור, שעשוי להיות כרוך במאמץ רגשי ולעיתים לא להגיע לשורש הסיבות הנוירולוגיות של ההפרעה. דרך טיפול נוספת הינה באמצעות תרופות כמו נוגדי דיכאון ותרופות נוגדות חרדה אשר אלו עשויות להפחית את תסמיני ההפרעה, אך לעיתים מגיעות עם תופעות לוואי ואינן בהכרח פותרות את הבעיה של חוסר הויסות של גלי המוח (Davis et al., 2016). נוירופידבק מציע אלטרנטיבה לא פולשנית וללא תרופות, שעובדת עם היכולת הטבעית של המוח לווסת את עצמו ולרפא את עצמו.
מספר הולך וגדל של מחקרים תומכים ביעילות של נוירופידבק לטיפול ב- PTSD. מספר מחקרים הראו הפחתה משמעותית בתסמיני PTSD לאחר טיפול בנוירופידבק, כולל שיפורים בוויסות מצב הרוח, איכות השינה, חרדה ועוררות יתר.
מחקר משנת 2016 בדק את השפעת 24 אימוני נוירופידבק על חיילים שסבלו מ-PTSD ומצא כי בעקבות אימוני הנוירופידבק, התסמינים של הפרעת ה-PTSD, וכן רמת הדיכאון של הנבדקים, פחתו באופן משמעותי (Van der kolk et al., 2016). מחקר נוסף דיווח על תוצאות דומות, וציין כי נוירופידבק היה קשור להפחתה בחרדה הקשורה לטראומה ולשיפור בוויסות הרגשי בקרב סובלים מ-PTSD (Nicholson et al., 2020). סיכום של המחקרים האחרונים שחקרו את היעילות של נוירופידבק כטיפול ב-PTSD מוצגים בטבלה מספר 2.
דפוסי פעילות מוחית בקרב הסובלים מ-PTSD עלולים להיות לא מווסתים.
נוירופידבק (NF) הידוע גם כביופידבק אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG), הוא אימון מוחי שמטרתו לאמן מחדש דפוסי גלי מוח לא מווסתים הקשורים למגוון מצבים ובהם, הפרעת ה-PTSD. באמצעות מתן פידבק בזמן אמת על פעילות גלי המוח, נוירופידבק מאפשר לאנשים להשיג שליטה על התהליכים הנוירולוגיים שלהם (Hammond, 2007).
נוירופידבק פועל על פי עקרון הנוירופלסטיות, היכולת של המוח להסתגל ולהתארגן מחדש בתגובה לחוויות חדשות ולמידה. שיטת הטיפול משתמשת ב-EEG כדי למדוד את פעילות גלי המוח, תוך איסוף נתונים בזמן אמת על דפוסים חשמליים במוח. גלי המוח מתחלקים לטווחי תדרים שונים- דלתא, תטא, אלפא, בטא וגמא. כל אחד מתדרים אלו מקושר למצבים קוגנטיביים ורגשיים ספציפיים. גלי דלתא (0.5-2 Hz) מקושרים לשינה עמוקה, גלי תטא (4-8 Hz) מקושרים להרפיה ויצירתיות, גלי אלפא (8-13 Hz) מקושרים לפוקוס ורוגע, גלי בטא (13-35 Hz) מקושרים לערנות ופתרון בעיות, ואילו גלי גמא (35+ Hz) מקושרים למודעות מוגברת (Abhang et al., 2016).
בקרב אנשים הסובלים מ-PTSD, דפוסי גלי מוח מסוימים עשויים להיות לא מווסתים. לדוגמא, עוררות יתר, סימפטום נפוץ של PTSD, לעיתים קרובות מקושר לפעילות בטא גבוהה (Butt et al., 2019). בזמן שגלי אלפא, הקשורים לרוגע והרפיה, עשויים להיות לא פעילים מספיק בקרב הסובלים מההפרעה (Sherin & Nemeroff, 2011).
נוירופידבק שואף לתקן את חוסר האיזון שבגלי המוח על ידי מתן סיוע למוח "לאמן" את עצמו במטרה לאמץ דפוסי פעילות בריאים יותר. התהליך פשוט: האדם מקבל פידבק בזמן אמת, בצורה של גירויים שמיעתיים- ויזואליים כמו תמונה שזזה או צליל, באופן שמשקף את פעילות גלי המוח שלהם. כאשר פעילות גלי המוח שלהם מתקרבת למצב הרצוי, הם מתוגמלים בפידבק חיובי, מה שמעודד את המוח לווסת את עצמו.
נוירופידבק לטיפול ב-PTSD: איך זה עובד
בטיפול ב-PTSD, אימוני הנוירופידבק מתמקדים בתיקון חוסר האיזון בגלי המוח הנגרם כתוצאה מהטראומה. הפרעת PTSD לעיתים גורמת לפעילות יתר באזורים מסוימים במוח, במיוחד באמיגדלה, אשר אחראית על עיבוד פחד (Badura-Brack et al., 2018), ולתת-פעילות באזורים אחרים, כמו הקורטקס הפרה-פרונטלי, אשר אחראי לתפקודים ניהוליים וויסות רגשי (Selemon et al., 2019). הטיפול בנוירופידבק עובד על-ידי התמקדטת באזורים האלה ועידוד פעילות מאוזנת ובריאה יותר ביניהם.
בדרך כלל, במהלך אימוני נוירופידבק, האדם יושב מול מסך מחשב, כאשר חיישני EEG מחוברים לקרקפת שלו על מנת לנטר את פעילות המוח שלו. האדם רואה סרטונים או משחק וידאו שמשתנים בהתאם לדפוסי גלי המוח שלו. לדוגמה, אם המוח של האדם מייצר יותר מדי גלי בטא בתדרים גבוהים הקשורים לערנות יתר וחרדה, מערכת הפידבק עשויה להפחית את בהירות המסך. כאשר פעילות המוח משתנה לכיוון מצב רגוע ומווסת יותר, המסך מתבהר, מה שמעיד למוח שהוא נע בכיוון הנכון. עם הזמן, תהליך זה מעודד את המוח לאמץ דפוסים בריאים יותר של פעילות, מה שמפחית את תסמיני ה-PTSD.
מחקרים התומכים בטיפול ב-PTSD באמצעות נוירופידבק
טבלה 2. ממצאי מחקרים התומכים ביעילות השימוש בנוירופידבק כטיפול ב-PTSD.
טבלה 1. המדדים העיקריים שנעשה בהם שימוש במחקרים הבוחנים את היעילות של אימוני נוירופידבק עבור הפרעת PTSD. המדדים משמשים להערכת תדירות וחומרת הסימפטומים של ההפרעה.
המחקרים שנסקרו מצביעים על כך כי פרוטוקולים שונים של נוירופידבק, כולל אימון אלפא-תטא ופרוטוקולים של נוירופידבק בתדר נמוך (Infra-low neurofeedback; ILF), קשורים להפחתה משמעותית בסימפטומים של פוסט-טראומה (PTSD), חרדה ודיכאון באוכלוסיות מגוונות. בחלק מהמחקרים, השיפורים נותרו יציבים לאורך זמן, כפי שניתן לראות בעמודת המעקב (Follow-up) בטבלה מספר 2. מעבר לכך, יעילות הטיפולים השתנתה כתלות בגישת הנוירופידבק הספציפית בה נעשה שימוש. בהקשר זה, חשוב להבחין בין נוירופידבק דינמי (כגון אימון אלפא-תטא) לבין נוירופידבק בתדר נמוך (ILF), כפי שנעשה במחקר של קלסון (2013), מאחר שהם נבדלים הן במתודולוגיה והן בגישה.
אימון נוירופידבק (אימון אלפא-תטא) ב-PTSD: תפקיד האמיגדלה
המחקר של פניסטון וקולקובסקי (1991) בנושא אימון אלפא-תטא מהווה תרומה משמעותית לשימוש בנוירופידבק לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), במיוחד בקרב לוחמים עם הפרעת PTSD הקשורה לקרב.
אימון אלפא-תטא (A-T) הוא סוג של נוירופידבק דינמי שמתמקד בתדרי גלי המוח אלפא ותטא, ומקדם מצב של רגיעה תוך גישה לעיבוד תודעתי עמוק יותר (Egner et al., 2002). מחקריו של פניסטון הדגימו כי טכניקה זו עשויה להיות יעילה בייחוד בהקלת תסמיני PTSD על ידי סיוע בעיבוד רגשי והפחתת עוצמת הזיכרונות הטראומטיים. נראה כי השפעה זו קשורה להגדלת הסינכרוניות של גלי המוח (Peniston & Kulkosky, 1991).
במחקריו, פניסטון מצא כי אימון אלפא-תטא סייע ללוחמים לעבד מחדש זיכרונות טראומטיים על ידי כניסה למצב מנטלי של הרפיה עמוקה, שבו המוח יכול לגשת לגלי תטא, המקושרים לעיתים לעיבוד תודעתי ורגשי. הוכח כי אימון זה מפחית תסמינים כמו עירנות- יתר, מחשבות טורדניות, ועמעום רגשי, תסמינים הנפוצים ב-PTSD. הפרוטוקול של פניסטון כלל סדרת מפגשים שבמהלכם אומנו הלוחמים שסבלו מ-PTSD להיכנס בהדרגה למצב מנטלי של גלי מוח מסוג תטא, ובכך סייעו להם לעבד את טראומת העבר שלהם בסביבה בטוחה ומבוקרת.
מחקרי דימות מוחיים בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) גילו שינויים נוירופלסטיים במספר מבנים במוח, כולל הקורטקס הפרה-פרונטלי (Pre-frontal cortex; PFC), ההיפוקמפוס, התלמוס והאמיגדלה (Alexandra Kredlow et al., 2022; Olff et al., 2007). האמיגדלה מהווה רכיב מרכזי בהתניית פחד ובעיבוד רגשות שליליים, מה שהופך אותה לרלוונטית במיוחד למחקר ב- PTSD. למעשה, פעילות מוגברת באמיגדלה מהווה סימן נוירונלי בולט להפרעה (Diamond & Zoladz, 2016).
סיבה מרכזית לכך שאימון אלפא-תטא נמצא כיעיל בטיפול ב-PTSD נובעת מהאופן שבו הוא משפיע על מבנים במוח, במיוחד על האמיגדלה, שהיא מרכזית בוויסות רגשי ובעיבוד פחד (Nicholson et al., 2016). מחקרים מראים כי אימון ויסות פעילות האמיגדלה יכול לעזור לשפר את השליטה על פעילותה, ולצמצם תגובות יתר לגירויים הקשורים לטראומה (Zhao et al., 2023).
בנוסף, על ידי חיזוק הקישוריות בין האמיגדלה לקורטקס הפרה-פרונטלי, אימון אלפא- תטא עשוי לסייע בשיפור ויסות רגשי ולהפחית תגובות חרדה (Berboth & Morawetz, 2021).
אימון נוירופידבק אלפא- תטא הוכח כיעיל במיוחד עבור חיילים הסובלים מ-PTSD משום שהינו מטפל הן בתגובות הרגשיות והן בתגובות הפיזיולוגיות הקשורות לטראומה. על ידי סיוע לחיילים לעבד מחדש את הזיכרונות הטראומטיים ולווסת את פעילות המוח באזורים כמו האמיגדלה, אימון האלפא- תטא מספק גישה טיפולית מקיפה שמשלב ריפוי רגשי עם שיקום קוגניטיבי. התוצאות החיוביות שנצפו במחקרים של פניסטון מדגישות את הפוטנציאל של אימון אלפא-תטא ככלי טיפולי עבור הסובלים מ-PTSD.
יעילות אימון נוירופידבק בתדר נמוך (Infra-Low Frequency) כטיפול ב-PTSD
נוירופידבק דינמי, כגון אימון אלפא- תטא, מתמקד בעיקר בגלי מוח בטווח של 8-25 הרץ (פעילות בטווחי התדרים אלפא וביתא), תוך קידום גמישות קוגניטיבית וויסות רגשי (Hammond, 2007). לעומת זאת, נוירופידבק בתדר נמוך (ILF) שם דגש על שינוי דפוסי גלי מוח איטיים יותר (מתחת ל-0.1 הרץ). חשוב לציין כי הולך וגדל מספר הממצאים הקליניים מתחום הנוירופידבק בתדר נמוך שמחזקים ממצאי מחקרים נוירולוגיים. אלו, מצביעים על כך שתנודות בפעילות המוחית מקושרות לתהליכים נוירופיזיולוגיים שונים, ובהם המשתנים שינוי בקצב הלב, לחץ דם, חמצון וגירוי קורטיקלי (Bazzana et al., 2022). אימון בתדר נמוך עשוי להוות תפקיד משמעותי בארגון העצמי ובויסות של מערכת העצבים המרכזית (Grin-Yatsenko et al., 2020).
בהקשר של PTSD, אימון נוירופידבק בתדר נמוך הראה יעילות בהפחתת תסמיני ההפרעה. במחקרם של נילסון ונילסון (2014) אוכלוסיית המחקר כללה פליטים שעברו טראומה עקב מלחמה ו/או עינויים. הטיפול כלל 8-10 אימוני נוירופידבק בתדר נמוך (ILF) במהלך 10-15 שבועות, כאשר המיקומים הראשונים של האלקטרודות היו ב- T3-T4 או ב-T4-P4 (כלומר, האונות הטמפורליות/פריאטליות). חמישה מדדים שונים, כולל מדד ה-PCL, שימשו למדידת השינויים בתסמיני ההפרעה. התוצאות הראו שיפור משמעותי ב-4 מתוך 5 הסקאלות לאורך הזמן בקבוצת הטיפול בהשוואה לקבוצת הביקורת. מחקר נוסף מתאר את ההשפעות החיוביות של 10 אימוני נוירופידבק בתדר נמוך עבור מטופלים הסובלים מפוסט-טראומה מורכבת (Complex PTSD) וקשיים משמעותיים. במחקר זה, בנוסף לשיפורים הסובייקטיביים שדווחו על- ידי המטופל, נצפו גם שיפורים במספר מדדים שונים, ובהם מדד ה-PCL-5 (Gerge, 2020a).
מסקנתו של שפריימן (2022) הייתה כי במהלך תקופה של 7 שנים, השילוב של פסיכותרפיה ממוקדת טראומה ואימוני נוירופידבק בתדר נמוך הניב תוצאות לא צפויות ומעודדות. עבור כ-25% מהמטופלים שנבדקו, היה שיפור ראשוני בתסמינים, אך קצב ההתקדמות פחת במהלך הטיפול. במקרים אלו, בכדי להגביר את היעילות, החוקרים מציעים לשלב שיטות נוספות כגון אימון מיינדפולנס, אימון שינוי קצב הלב (HRV), פעילות גופנית או טיפול נשימתי.
לסיכום, נוירופידבק בתדר נמוך (ILF) הופכת לגישה מבטיחה לטיפול בסובלים מ-PTSD. עם זאת, יש לציין כי למרות שהתוצאות מבטיחות, מדובר במקרי בוחן, ויש צורך במחקרים עתידיים ארוכי- טווח בכדי לאשש את היעילות של נוירופידבק ILF בהפחתת תסמינים של הפרעת ה-PTSD.
אתגרים
למרות הפוטנציאל של אימוני הנוירופידבק, קיימים גם אתגרים. אחת מהבעיות הבולטות ביותר היא השונות בתוצאות בין אנשים שונים. בעוד חלק מהאנשים חווים ירידה משמעותית בתסמינים, אחרים רואים שיפורים מתונים בלבד.
השונות הזו עשויה לנבוע ממספר גורמים. הבדל במבני המוח עשוי לשחק תפקיד משמעותי, שכן תוצאות אימוני הנוירופידבק תלויות ברמת הגמישות והיכולת של מערכת העצבים של האדם להיות "מאומנת" (Linden, 2014). בנוסף, החומרה והכרוניות של ההפרעה עשויות להשפיע על היעילות, שכן אנשים עם טראומה ארוכת-טווח או טראומה מורכבת עשויים להזדקק להתערבות אינטנסיבית יותר כדי לראות שינויים משמעותיים (Askovic et al., 2017). יתרה מכך, מספר האימונים של הנוירופידבק מהווה משתנה קריטי. רוב המחקרים מצביעים על כך שבדרך כלל דרושים 20 עד 40 מפגשים להשגת תוצאות מתמשכות, כאשר השיפורים לרוב מצטברים בהדרגה לאורך זמן (Peniston & Kulkosky, 1991; Gerge, 2020).
נוירופידבק בדרך כלל אינו הטיפול היחידי עבור הסובלים מ-PTSD. בעוד שאימוני הנוירופידבק יכולים להפחית באופן משמעותי תסמינים כגון עוררות יתר וויסות רגשי לקוי, הם לרוב הכי יעילים כאשר נעשים בשילוב עם שיטות טיפול אחרות. לדוגמה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עוזר לאנשים לעבד מחשבות ואמונות הקשורות לטראומה, דבר שעשוי להגביר את השפעות הויסות העצמי של נוירופידבק (Askovic et al., 2017). טיפול בתנועות עיניים (Eye Movement Desensitisation and Reprocessing; EMDR) הוא טיפול נוסף שנעשה בו שימוש לעיתים קרובות בשילוב עם נוירופידבק, מכיוון שהוא מסייע לעבד זיכרונות טראומטיים ויכול להגביר את היתרונות הנוירולוגיים של אימון מוחי (Gerge, 2020b). מחקרים מצביעים על כך ששילוב של נוירופידבק עם טיפולים מבוססים נוספים מביא לתוצאות רחבות ונמשכות יותר (Orndorff-Plunkett et al., 2017).
נוירופידבק: תקווה חדשה לשיקום מ-PTSD
נוירופידבק מייצג גישה מבטיחה לטיפול ב-PTSD תוך הצעת גישה חדשנית הממוקדת במוח לטיפול בתסמינים הקשורים לטראומה. מחקרים עכשוויים מצביעים על כך שפרוטוקולים של ויסות אלפא-תטא הממוקדים באמיגדלה יעילים בהקלת תסמיני הפרעת PTSD. ישנם מחקרים המעידים על נוירופידבק בתדר נמוך (ILF) כגישה מבטיחה. באמצעות ניצול הפלסטיות הטבעית של המוח, נוירופידבק מסייע לאמן מחדש דפוסי גלי מוח לא מטיבים, דבר שמוביל לשיפור בוויסות רגשי, הפחתת חרדה והקלה בתסמינים באופן כללי. על אף שייתכן שהנוירופידבק לא יפעל בצורה יעילה עבור כלל האנשים והינו דורש מחקר נוסף לצורך דיוק וייעול יישומו, ישנו פוטנציאל ליכולת של נוירופידבק לשנות את תחום הטיפול ב-PTSD. בנוסף, כאשר הוא משולב עם גישות טיפוליות אחרות, נוירופידבק עשוי לשפר את היעילות הכוללת של הטיפול, ולהציע גישה מקיפה יותר לשיקום.
כאשר יבוצעו ויפורסמו יותר מחקרים, נוירופידבק עשוי להפוך לאבן יסוד בתכניות טיפול אינטגרטיביות ב-PTSD. העובדה כי אימוני נוירופידבק הם אינם פולשניים וללא תרופות הופכת את השיטה לאופציה אטרקטיבית עבור מטופלים המחפשים פתרונות אלטרנטיביים לשיקום מטראומה. על ידי ריפוי המוח, נוירופידבק נושא עימו את ההבטחה לריפוי הנפש ולהחזרת התקווה לאנשים הסובלים מ-PTSD. עם זאת, ככל שהתחום מתפתח, מחקר עתידי הינו חשוב והכרחי לצורך קביעת שיטות עבודה מומלצות שיבטיחו התערבויות נוירופידבק יעילות ומותאמות אישית, כולל פיתוח של פרוטוקולים של ניורופידבק נוספים במטרה לייעל את תוצאות הטיפול.
------------------
נוירופידבק, הנקרא גם ׳אימון מוחי׳, מורכב מתרגילים בהם המתאמן מווסת את פעילות המוח שלו.
במחקר של מכון המחקר לבריאות ב- Lawson ובאוניברסיטה המערבית, חוקרים גילו כי נוירופידבק עשוי להיות טיפול יעיל לאנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). פורסם ב Clinical Neuroimaging, הניסוי הקליני מצא כי נוירופידבק יעיל הפחתת הסימפטומים של PTSD.
"תקשורת מוחית כוללת חלקים שונים במוח שמתקשרים זה עם זה ועוזרים לווסת מצבי תודעה, מחשבה, מצב רוח ורגשות". ד"ר רות לניוס מסבירה, מדענית ב- Lawson, פרופסור בבית הספר לרפואה ורפואת שיניים של Western's, ופסיכיאטר במרכז למדעי הבריאות בלונדון.
"אנשים עם PTSD נוטים לשבש דפוסים של תקשורת מוחית, אך המחקר שלנו מציע שהם יכולים להפעיל את מוחם בכדי להחזיר דפוסים לאיזון בריא.
נוירופידבק משתמש במערכת הנקראת לולאת נוירופידבק, בה נמדדת הפעילות המוחית של האדם באמצעות חיישנים המונחים על הקרקפת ומציגים בחזרה באמצעות ממשק מחשב. דבר זה מאפשר למתאמן לבצע תרגילים ולראות בצורה חזותית את התוצאות.
המחקר בחן את הנוירופידבק עם סך של 72 משתתפים, כולל 36 משתתפים עם PTSD ו-36 משתתפי בקרה בריאים. מבין אלו עם ה-PTSD, היו 18 שחולקו באקראי להשתתף בטיפול בנוירופידבק בעוד שה-18 האחרים היו בקבוצת השוואה.
מחקר מצא כי חומרת הסימפטומים של בעלי PTSD פחת בקרב המשתתפים שקיבלו באקראי טיפול נוירופידבק. לאחר הטיפול 61.1% מהמשתתפים כבר לא עמדו בהגדרה ל PTSD. שיעור הפוגה זה ניתן להשוואה לטיפולים סטנדרטיים כמו פסיכותרפיה ממוקדת טראומה.
------------
References
Abhang, P. A., Gawali, B. W., & Mehrotra, S. C. (2016). Technological Basics of EEG Recording and Operation of Apparatus. In Introduction to EEG- and Speech-Based Emotion Recognition (pp. 19–50). Elsevier. https://doi.org/10.1016/B978-0-12-804490-2.00002-6
Alexandra Kredlow, M., Fenster, R. J., Laurent, E. S., Ressler, K. J., & Phelps, E. A. (2022). Prefrontal cortex, amygdala, and threat processing: implications for PTSD. Neuropsychopharmacology, 47(1), 247–259. https://doi.org/10.1038/s41386-021-01155-7
Askovic, M., Watters, A. J., Aroche, J., & Harris, A. W. F. (2017). Neurofeedback as an adjunct therapy for treatment of chronic posttraumatic stress disorder related to refugee trauma and torture experiences: two case studies. Australasian Psychiatry, 25(4), 358–363. https://doi.org/10.1177/1039856217715988
Badura-Brack, A., McDermott, T. J., Heinrichs-Graham, E., Ryan, T. J., Khanna, M. M., Pine, D. S., Bar-Haim, Y., & Wilson, T. W. (2018). Veterans with PTSD demonstrate amygdala hyperactivity while viewing threatening faces: A MEG study. Biological Psychology, 132, 228–232. https://doi.org/10.1016/j.biopsycho.2018.01.005
Bazzana, F., Finzi, S., Di Fini, G., & Veglia, F. (2022). Infra-Low Frequency Neurofeedback: A Systematic Mixed Studies Review. Frontiers in Human Neuroscience, 16. https://doi.org/10.3389/fnhum.2022.920659
Berboth, S., & Morawetz, C. (2021). Amygdala-prefrontal connectivity during emotion regulation: A meta-analysis of psychophysiological interactions. Neuropsychologia, 153, 107767. https://doi.org/10.1016/j.neuropsychologia.2021.107767
Bremner, J. D. (2006). Traumatic stress: effects on the brain. Dialogues in Clinical Neuroscience, 8(4), 445–461. https://doi.org/10.31887/DCNS.2006.8.4/jbremner
Butt, M., Espinal, E., Aupperle, R. L., Nikulina, V., & Stewart, J. L. (2019). The Electrical Aftermath: Brain Signals of Posttraumatic Stress Disorder Filtered Through a Clinical Lens. Frontiers in Psychiatry, 10. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2019.00368
Davis, L., Hamner, M., & Bremner, J. D. (2016). Pharmacotherapy for PTSD: effects on PTSD symptoms and the brain. In Posttraumatic Stress Disorder (pp. 385–412). Wiley. https://doi.org/10.1002/9781118356142.ch16
Diamond, D. M., & Zoladz, P. R. (2016). Dysfunctional or hyperfunctional? The amygdala in posttraumatic stress disorder is the bull in the evolutionary China shop. Journal of Neuroscience Research, 94(6), 437–444. https://doi.org/10.1002/jnr.23684
du Bois, N., Bigirimana, A. D., Korik, A., Kéthina, L. G., Rutembesa, E., Mutabaruka, J., Mutesa, L., Prasad, G., Jansen, S., & Coyle, D. H. (2021). Neurofeedback with low-cost, wearable electroencephalography (EEG) reduces symptoms in chronic Post-Traumatic Stress Disorder. Journal of Affective Disorders, 295, 1319–1334. https://doi.org/10.1016/j.jad.2021.08.071
Egner, T., Strawson, E., & Gruzelier, J. H. (2002). EEG signature and phenomenology of alpha/theta neurofeedback training versus mock feedback. Applied Psychophysiology and Biofeedback, 27(4), 261–270. https://doi.org/10.1023/A:1021063416558
Gerge, A. (2020a). A multifaceted case-vignette integrating neurofeedback and EMDR in the treatment of complex PTSD. European Journal of Trauma & Dissociation, 4(3), 100157. https://doi.org/10.1016/j.ejtd.2020.100157
Gerge, A. (2020b). A multifaceted case-vignette integrating neurofeedback and EMDR in the treatment of complex PTSD. European Journal of Trauma & Dissociation, 4(3), 100157. https://doi.org/10.1016/j.ejtd.2020.100157
Grin-Yatsenko, V. A., Ponomarev, V. A., Kara, O., Wandernoth, B., Gregory, M., Ilyukhina, V. A., & Kropotov, J. D. (2020). P93 Effect of Infra-Low Frequency Neurofeedback on Infra-Slow EEG Fluctuations. Clinical Neurophysiology, 131(4), e223. https://doi.org/10.1016/j.clinph.2019.12.091
Hammond, D. C. (2007). What Is Neurofeedback? Journal of Neurotherapy, 10(4), 25–36. https://doi.org/10.1300/J184v10n04_04
Leem, J., Cheong, M. J., Lee, H., Cho, E., Lee, S. Y., Kim, G.-W., & Kang, H. W. (2021). Effectiveness, Cost-Utility, and Safety of Neurofeedback Self-Regulating Training in Patients with Post-Traumatic Stress Disorder: A Randomized Controlled Trial. Healthcare, 9(10), 1351. https://doi.org/10.3390/healthcare9101351
Nicholson, A. A., Ros, T., Densmore, M., Frewen, P. A., Neufeld, R. W. J., Théberge, J., Jetly, R., & Lanius, R. A. (2020). A randomized, controlled trial of alpha-rhythm EEG neurofeedback in posttraumatic stress disorder: A preliminary investigation showing evidence of decreased PTSD symptoms and restored default mode and salience network connectivity using fMRI. NeuroImage: Clinical, 28, 102490. https://doi.org/10.1016/j.nicl.2020.102490
Nicholson, A. A., Ros, T., Frewen, P. A., Densmore, M., Théberge, J., Kluetsch, R. C., Jetly, R., & Lanius, R. A. (2016). Alpha oscillation neurofeedback modulates amygdala complex connectivity and arousal in posttraumatic stress disorder. NeuroImage: Clinical, 12, 506–516. https://doi.org/10.1016/j.nicl.2016.07.006
Nilsson R. M., Nilsson V. (2014). Neurofeedback Treatment for Traumatized Refugees-A Pilot Study. (dissertation/master's thesis). Lund (Sweden). Lund University. Available online at: http://lup.lub.lu.se/student-papers/record/4459760 [Google Scholar]
Olff, M., de Vries, G.-J., Güzelcan, Y., Assies, J., & Gersons, B. P. R. (2007). Changes in cortisol and DHEA plasma levels after psychotherapy for PTSD. Psychoneuroendocrinology, 32(6), 619–626. https://doi.org/10.1016/j.psyneuen.2007.04.001
Orndorff-Plunkett, F., Singh, F., Aragón, O., & Pineda, J. (2017). Assessing the Effectiveness of Neurofeedback Training in the Context of Clinical and Social Neuroscience. Brain Sciences, 7(8), 95. https://doi.org/10.3390/brainsci7080095
Peniston, E.G., & Kulkosky, P.J. (1991). Alpha-Theta Brainwave Neuro-Feedback for Vietnam Veterans with Combat¬ Related Post-Traumatic Stress Disorder.
Selemon, L. D., Young, K. A., Cruz, D. A., & Williamson, D. E. (2019). Frontal Lobe Circuitry in Posttraumatic Stress Disorder. Chronic Stress, 3. https://doi.org/10.1177/2470547019850166
Sherin, J. E., & Nemeroff, C. B. (2011). Post-traumatic stress disorder: the neurobiological impact of psychological trauma. Dialogues in Clinical Neuroscience, 13(3), 263–278. https://doi.org/10.31887/DCNS.2011.13.2/jsherin
Spreyermann, R. (2022). Case Report: Infra-Low-Frequency Neurofeedback for PTSD: A Therapist’s Perspective. Frontiers in Human Neuroscience, 16. https://doi.org/10.3389/fnhum.2022.893830
van der Kolk, B. A., Hodgdon, H., Gapen, M., Musicaro, R., Suvak, M. K., Hamlin, E., & Spinazzola, J. (2016). A Randomized Controlled Study of Neurofeedback for Chronic PTSD. PloS One, 11(12), e0166752. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0166752
Watkins, L. E., Sprang, K. R., & Rothbaum, B. O. (2018). Treating PTSD: A Review of Evidence-Based Psychotherapy Interventions. Frontiers in Behavioral Neuroscience, 12, 258. https://doi.org/10.3389/fnbeh.2018.00258
Zhao, Z., Duek, O., Seidemann, R., Gordon, C., Walsh, C., Romaker, E., Koller, W. N., Horvath, M., Awasthi, J., Wang, Y., O’Brien, E., Fichtenholtz, H., Hampson, M., & Harpaz-Rotem, I. (2023). Amygdala downregulation training using fMRI neurofeedback in post-traumatic stress disorder: a randomized, double-blind trial. Translational Psychiatry, 13(1), 177. https://doi.org/10.1038/s41398-023-02467-6
Comentarios